החלטה בתיק ס"ע 60959-01-12

1.         לפניי בקשת המבקשת (להלן:" הנתבעת") מיום  7.3.13 לגילוי מסמכים, (להלן:" הבקשה").

ביום 2.4.13 הגישה המשיבה (להלן :" התובעת") תגובה לבקשה.

ביום 17.4.13 הוגשה תשובה לתגובה.

2.         תביעת התובעת היא לתשלום זכויות סוציאליות, ביניהן תשלום פיצויי פיטורים, חופשה, הודעה מוקדמת ועוד.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי עבדה בנתבעת מחודש 4/03 ועד לחודש 7/11 כמדריכה ובהמשך גם כמנהלת אדמיניסטרטיבית. לדבריה, במהלך תקופת העסקתה הוחלף מידי פעם שם החברה שצוין על גבי תלוש שכרה, אך לא חל שינוי כלשהו בתנאי העסקתה.

עוד נטען בכתב התביעה, כי התובעת התפטרה בדין מפוטרת עקב הרעה בתנאי העסקתה. הנתבעת חדלה מלבצע הפקדות פנסיוניות עבורה ולא שילמה את זכויותיה כדין.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת הועסקה אצלה משך 7 חודשים בלבד, כשקודם לכן היא הועסקה ע"י חברת סטודיו בי לתרבות הגוף וכושר 2002 בע"מ, (להלן :" החברה האחרת"). לטענת הנתבעת, רק בסוף חודש 12/10 היא רכשה מהחברה האחרת את המונטין והציוד, והסכימה להעסיק חלק מעובדיה לרבות התובעת.

עוד נטען בכתב ההגנה כי התובעת התפטרה מיוזמתה ללא הרעה בתנאי העסקתה כשהסיבה לכך הייתה מעברה לעבודה בחברה מתחרה של הנתבעת.

3.         תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 קובעת כי בית הדין רשאי ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י , ניתן ביום 21.9.2010).

המבחן שנקבע בפסיקה לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול:

ראשית, מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, היינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007).

שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א  9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008). מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות, (ראה גם: עע (ארצי) 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי, ניתן ביום 29.03.2012).

4.         לאחר עיון בבקשה לגילוי מסמכים, בתגובה ובתשובה, להלן החלטתי :

א.        הבקשה לגלות את תלושי שכרה של התובעת לשנים 2010 עד 2012 :

התובעת צרפה לכתב התביעה, נספחים א/1 עד א/19, את תלושי שכרה מחודש 1/10 עד לחודש7/11, מועד סיום העסקתה בנתבעת. לפיכך, בקשת הנתבעת ככל שהיא מתייחסת לתלושים אלה, נדחית.

באשר לבקשה לחשוף את תלושי שכרה של התובעת לחודשים 8/11 עד 12/12, חודשים בהם התובעת כבר לא עבדה בנתבעת (העסקתה אצלה הסתיימה בחודש 7/11), הבקשה מתקבלת באופן חלקי מהנימוקים הבאים כפי שיפורטו להלן.

הנתבעת טוענת כי בגילוי תלושים אלה יהיה כדי להוכיח כי התפטרותה של התובעת (ועובדים נוספים) הייתה כדי לעבור לעבוד בחברה מתחרה של הנתבעת, ולא בשל הרעה בתנאי העסקתה. (בתמיכה לטענה זו גם מפנה הנתבעת לסעיף 18 לכתב ההגנה).